<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת יתרו</h1>
<h2>דף ח.</h2>
לא תשא [שמות כ']. דורשי רשומות סמך לשומרי מצוותי אצל דיבור דלא תשא, ללמד ששקולה שבועת שוא כנגד כל המצות. ד"א ללמד וכן פסק דמצוה לישבע לקיים את המצוה וכן הוא אומר ובשמו תשבע בפ"ק דתמורה [ג' ע"ב].
<h2>דף כ.</h2>
ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו [שמות כ']. אומר התם בגמרא מכאן אמרו חכמים סימן טוב באדם שהוא ביישן. ועוד אמרו חכמים משם זכו ישראל לנביאים. וקשה מה ביישנות הוא זה (אומר) [וגם] למה זכו לנביאים על ככה, הא כל מה שאמרו זה היה מחמת יראה, שהיו יראים פן ימותו, כדכתיב (דברים ה' כ"ב) למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה הזאת. וי"ל זה היה הביישנות ולכך זכו לנביאים, כי היה להם לומר למשה דיי לנו במה שדיבר עשר הדברות בקול גדול תדבר עמו שידבר עמנו מכאן ואילך בנחת, אלא היה להם בושת להטריח ולבקש שידבר עמהם בענין אחר ממה שדיבר עד עתה, וגם אמרו אינו צריך לדבר עמנו יותר כי אנו מאמינים למשה ולכך זכו לנביאים. ומיהו קשה והא כבר היו נביאים קודם מתן תורה כגון שם ועבר ואברהם ונח ומשה ואהרן, ועוד בלעם היה נביא לאומות העולם וראה כמה נביאות וכן איוב. וי"ל ה"פ משם זכו לנביאים פי' בעבור זכות שקבלו עליהם משה לנאמן משם זכו לנביאים שהיו שלוחים להתנבאות לגוים כמו בירמיה שנ' (ירמיה א' ה') נביא לגוים נתתיך, והיו מתנבאים על האומות, וכן ישעי' ויחזקאל מה שאין כן באותם שהוזכרו. אך קשה מבלעם שהיה מתנבא על האומות כגון (במדבר כ"ד) ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת וצים מיד כיתים וכמה ענינים. וי"ל בלעם מעצמו היה מתנבא, אבל לא היה נשלח להגיד ולהוכיח כמו ישעי' וירמי'.
